על הרגעים הקטנים של הבוקר אנחנו סולחים, גם על הרגעים הגדולים של הלילה (חלומות, ריח הגוף) אנחנו מוחלים; אך מה נעשה עם שעת הצהריים וכי מה יקרה בה דבר לא יקרה בה. תרנגול הודו ישוטט על המזח, ילד יבעט בכדור בדרכו מבית הספר, אנשים יכתבו שירים ויצנחו מחלומם. לכל אחד האודיסאה הקטנה שלו, שעת הצהריים הבוקעת כמו לחם מתוך מאפיית חייו. זוהי שירת המעוף, שפת ההורות, אור השמש והשכחה הגדולה.זוהי הדלתא של חיינו.
על הרגעים הקטנים של הבוקר אנחנו סולחים, גם על הרגעים הגדולים של הלילה (חלומות, ריח הגוף) אנחנו מוחלים; אך מה נעשה עם שעת הצהריים וכי מה יקרה בה דבר לא יקרה בה. תרנגול הודו ישוטט על המזח, ילד יבעט בכדור בדרכו מבית הספר, אנשים יכתבו שירים ויצנחו מחלומם. לכל אחד האודיסאה הקטנה שלו, שעת הצהריים הבוקעת כמו לחם מתוך מאפיית חייו. זוהי שירת המעוף, שפת ההורות, אור השמש והשכחה הגדולה.זוהי הדלתא של חיינו.
