בגיל חמישים עוזב ביל טן בום את כל הדברים החשובים בחייו: הקריירה שלו כעורך-דין, אשתו, ואפילו ארצו, ומתמנה לתובע בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. הוא חש מחויבות חסרת פשרות לחשוף את האמת על המקרה שאותו מונה לחקור: לפני כעשר שנים, בתוהו ובוהו שאחרי מלחמת בוסניה, נעלמו כל תושביו של מחנה צוענים. עכשיו, לראשונה, מופיע עֵד שטוען כי חמושים הובילו את הצוענים למכרה, ולאחר מכן גרמו למפולת סלעים שקברה יותר מ-400 איש בעודם חיים. רק הוא שרד.
תפקידו של בום הוא לבדוק את טענותיו של העד ולקבוע מי היו האחראים לטבח. חקירתו מובילה אותו לכפרים שכוחי-אל בבוסניה, למפגשים חשאיים בוושינגטון ואף לגג מגדל כששוביו מאיימים להשליך אותו ממנו אל מותו. עליו לבחון שורה ארוכה של חשודים: מיליציות סרביות, כנופיות פשע מאורגנות, ואפילו חיילים אמריקנים, תוך תמרון בין בריתות ובגידות של אלה הקשורים למקרה: גנרל אמריקני שמנסה נואשות להציל את שמו הטוב; המנהיג הרצחני של הסרבים; פרקליטה ממוצא צועני, שאיש או אישה אינם יכולים לעמוד בפני קסמיה; וכמובן, האיש שעל עדותו נשענת כל החקירה – שאין ספק שהוא יודע יותר מכפי שהוא מספר.
