צב רב וקשיים מרובים ליוו את מסע החיים של מחיה השפה העברית, אליעזר בן-יהודה, כפי שמשרטט במבט אוהב ומקרוב נכדו אליעזר, הקרוי על שמו. בספר זה הוא משתף אותנו בכישרון רב בסיפורי בית אבא ובית אבבא (סבא בלשונו של בן-יהודה), שהם סיפורה של העברית ושל העבריוּת. בן-יהודה דבק באומץ במשימת חייו, שבה האמין ואותה הנחיל לכולנו, ממשיכי דרכו: "שני הדברים שבלעדיהם לא יהיו היהודים לעם – הארץ והלשון."

עוד בטרם נולד, חלמה אמו של אליעזר שעתיד לצאת ממנו רב גדול. משפחתו חיה בדוחק, אביו חלה בשחפת ועד מהרה מצא את מותו, אך הדברים האחרונים שאמר לבנו היו: "אליעזר בני, נקה את הכתוב עברית." דברים אלה נטמעו בו והיו נר לרגליו עד יום מותו.

אליעזר בן-יהודה הנכד שוזר את סיפור חייו של סבו ואת המסע הארוך להגשמת מפעל חייו. כתיבת ספר זה והוצאתו לאור הן עבורו הגשמת חלום וחלק חשוב ממחויבותו האישית להביא את הסיפור לכם הקוראים, שכל אחד ואחת מכם תורם למימוש החזון של בן-יהודה.