אֲנִי מַרְגִּישׁ שֶׁעָלַי לְגַיֵּס אֶת כָּל הַכֹּחוֹת שֶׁלִּי כְּדֵי לְשַׁכְנֵעַ אֶת הַחֲבוּרָה
שֶׁלִּי:
"אִם אֲנַחְנוּ חֲבוּרָה מְגֻבֶּשֶׁת וַחֲזָקָה, גַּם דָּנָה לֹא תּוּכַל לַהֲרוֹס אוֹתָנוּ. אָז מָה אִכְפַּת לָנוּ לָתֵת לָהּ לִהְיוֹת מְפַקֶּדֶת זְמַנִּית?´´
"גִ´ינְגִ´י הִתְחַרְפֵן לְגַמְרֵי.´´ מוֹשִׁיק הוֹדִיעַ לְשַׂגִּית.
"אַל תִּדְאַג," שַׂגִּית עָנְתָה לוֹ, "אֲנִי כְּבָר אַרְאֶה לְדָנָה מָה זֶה לָתֵת לָנוּ פְּקֻדּוֹת...´´
וְאִיזַבֶּלָה הוֹסִיפָה:
"תְּנוּ–לָהּ תְּנוּ–לָהּ כִּי–אֵין–מְ–פַ–קֵדדדד כְּ–מוֹ גִ´י–נְ–גִ´יייייי!´´
אָז לָמָּה הִסְכַּמְתִּי שֶׁדָּנָה תִּהְיֶה מְפַקֶּדֶת הַחֲבוּרָה שֶׁלִּי? וְאֵיךְ זֶה קָשׁוּר
לְהֶסְכֵּם שָׁלוֹם? אֵיךְ הִיא פִּקְּדָה עַל הַחֲבוּרָה בַּשֶּׁטַח? וּמִי יָצָא בַּסּוֹף גֶּבֶר–גֶּבֶר?
