פִּיטֶר בְּרָאוּן תָּמִיד רָצָה חֲתוּל מַחְמָד. יוֹם אֶחָד הוּא רוֹאֶה חֲתוּלָה מְפֻסְפֶּסֶת מֵעֵבֶר לָרְחוֹב וְרָץ לְלַטֵּף אוֹתָהּ. אֲבָל אָז נִשְׁמַעַת חֲבָטָה נוֹרָאִית וּפִּיטֶר מְאַבֵּד אֶת הַכָּרָתוֹ. כְּשֶׁהוּא מִתְעוֹרֵר, הַרְגָּשָׁה מוּזָרָה עוֹטֶפֶת אוֹתוֹ וְהוּא מְגַלֶּה לְתַדְהֵמָתוֹ שֶׁהוּא הָפַךְ לְחָתוּל בְּעַצְמוֹ. הוּא מֵבִין עַד מְהֵרָה שֶׁחַיָּיו שֶׁל חֲתוּל רְחוֹב אֵינָם קַלִּים וְשֶׁיִּהְיֶה עָלָיו לְהִלָּחֵם כְּדֵי לִשְׂרֹד, אַךְ לְמַזָּלוֹ הוּא נִלְקָח תַּחַת חָסוּתָהּ שֶׁל גֶ´נִי, חֲתוּלָה שֶׁנִּזְנְחָה עַל יְדֵי בְּעָלֶיהָ. גֶ´נִי הַמְּסוּרָה וְטוֹבַת הַלֵּב מְלַמֶּדֶת אֶת פִּיטֶר כָּל מָה שֶׁצָּרִיךְ עַל חַיֵּי הַחֲתוּלִים, וּבְיַחַד הֵם יוֹצְאִים אֶל הַג´וּנְגֶל הָעִירוֹנִי וְחוֹוִים הַרְפַּתְקָאוֹת מְסֻכָּנוֹת וּמְסַמְּרוֹת שֵׂעָר. בִּכְתִיבָה מְלֵאַת הוּמוֹר וְחָכְמַת חַיִּים מַצְלִיחַ הַסּוֹפֵר הַמָּעֳרָךְ
פּוֹל גָאלִיקוֹ לְשַׂרְטֵט אֶת חַיֵּיהֶם שֶׁל חֲתוּלֵי הָרְחוֹב עַל כָּל הַדַּקּוּיוֹת וְהַגְּוָנִים שֶׁלָּהֶם. הַסֵּפֶר גֶ´נִי נִכְתַּב בִּשְׁנַת 1950 וְהָפַךְ בִּמְהֵרָה לִקְלָאסִיקָה מוֹדֶרְנִית אֲהוּבָה. זֶהוּ סֵפֶר שֶׁכָּל חוֹבֵב חֲתוּלִים, וְחַיּוֹת בִּכְלָל, חַיָּב לְהַכִּיר. אֲנַחְנוּ שְׂמֵחִים לְהַגִּישׁ לָכֶם אוֹתוֹ כָּעֵת בְּתַרְגּוּמוֹ שֶׁל הַסּוֹפֵר יוֹאָב כַּ"ץ.