בבית מלון בעיר זרה, סופר ישראלי מתעורר בבגדים מלאים בוץ, ולא זוכר כמה ימים שכב בחדר. הפסטיבל שהשתתף בו נגמר, אז מדוע הוא עדיין שם? במאמץ נואש לשחזר את הימים שנעלמו מזיכרונו הוא חוקר אנשים שפגש ומגלה שסיפר להם שיואל, חברו הקרוב ביותר, מת. אלא שיואל עוד לא מת. בתל אביב מחכים לסופר אשתו ובנו הקטן, את חברו יואל אולי עוד אפשר להציל - מדוע הוא לא חוזר?
בספרו האישי ביותר משרטט ניר ברעם חברות מורכבת ורבת־תהפוכות בין שני גברים. זו בצד זו מוצבות ילדותם בשנות השמונים בירושלים, שנתם האחרונה בתיכון, ושנות בגרותם. בילדותו התבצר המספר עם חברו יואל בעולמות שבראו כדי להתגונן מפני סביבתם העוינת, ובנערותו פלשה לשם המציאות, כשהאשימו אותו במותה הקרב של אימו, והוא נאחז בחברו, ואחר כך בגילוי הכתיבה. עכשיו יואל, עורך דין מצליח, זקוק לעזרה. לאחרונה נטש את משרתו, חזר להתגורר בבית הוריו והודיע שלא יחיה אפילו עוד קיץ אחד.
בספריו הקודמים הפליא ברעם לפרוש עלילות חובקות עולם והיסטוריה, ועכשיו מתכנס מבטו פנימה, מערבב בין מציאוּת לבדיה. מה שהתחיל בחדר מלון זר מתמלא בזיכרון פראי, והזיכרון מיטלטל בין החיים למתים, בין הילדות לנעורים, ומשם לבגרות, שקשה לבנות על הסדקים תחתיה אבל אולי יתאחו בכוחה.
