היסטוריה היא תחום חקירה למדני שהוא עצמו עוצב בתהליך היסטורי. כדי לעמוד על טיבו מן הראוי להתבונן בתולדותיו ולראות מה אומרים היסטוריונים על טיב עבודתם. למרבה הצער, אלה ממעטים לומר מה הם עושים כאשר הם עוסקים בהיסטוריה, וכאשר הם מנסים בכל זאת להבהיר את מהות עבודתם הם נוהגים להשתמש בדימויים ובהשאלות. דימויים והשאלות אלה אינם תופסים בדרך כלל חלק נכבד מן הדיונים הפילוסופיים בהיסטוריה. הספר "מה מנסים היסטוריונים לעשות?" מפנה את תשומת הלב לדימויים ולשאלות בחשיבה ההיסטורית, ומנסה להתחקות אחר המשמעויות הגלומות בהם. בין הדימויים הנידונים כאן: דו-שיח הווה-עבר, העבר כארץ זרה, המסע אל העבר, ידיעת העושה לעומת ידיעת המתבונן, הבנה מבפנים, אמפתיה, היסק מעשי, הדמיה, ההיסטוריון כשחקן התיאטרון, הצופה ואנייה טרופה.

הספר דן ביחסים בין האירוע לתיאוריו ובתפקיד המרכזי שממלאת פעולת הכריכה העיצוב האירועים ההיסטוריים. הוא מנסה להבין את טיבה של הטלת אחריות היסטורית, ומצביע על המשמעות והחשיבות של העבודה בארכיונים בתהליך החניכה וההתקבלות של ההיסטוריון. לבסוף נאמרים בו דברים אחדים על היסטוריה מסוג חדש שעולה וצומחת - היסטוריה דיגיטלית.