במדעי החברה, מחקרים מתחילים בדרך כלל בשאלה שהחוקרים מנסים לענות עליה (למשל, מהו אחוז הסטודנטים בני ה-18 או פחות מכך מתוך כלל הסטודנטים שלמדו במוסדות להשכלה גבוהה בשנת 2016?). כדי לענות על השאלה, הם משתמשים בשיטות מחקר שונות שכולן מבוססות על איסוף נתונים. בקורס הראשון בסטטיסטיקה הראינו כיצד החוקרים מארגנים את הנתונים שאספו בעזרת טבלאות או תרשימים ומסכמים אותם בעזרת מדדים שונים, בהתאם לשאלות ששאלו.

המדדים המחושבים מאפשרים להם לתת תשובה ודאית ומלאה לשאלתם אם הם אוספים נתוני גיל מכל האוכלוסייה שבה הם מתמקדים. מטעמי חיסכון בזמן ובמשאבים מרבית המחקר איננו נערך על כל האוכלוסייה הרלוונטית אלא רק על מדגם ממנה. החוקרים מארגנים את הנתונים בדרכים שנסקרו בקורס הראשון, בין שבדקו את כל האוכלוסייה ובין שבדקו מדגם מתוכה.

ההבדל בין שני המצבים בא לידי ביטוי בשלב בהקת המסקנות: אם החוקרים בדקו את כל האוכלוסייה, הם קיבלו תשובה ודאית לשאלתם (כגון 3%, עבור השאלה שהצגנו), אם הם בדקו רק מדגם, עליהם להסיק מנתוני המדגם על האוכלוסייה בכללותה. למשל, האם 3% מהסטודנטים במדגם שך 1000 סטודנטים שנדגמו מכלל המוסדות ב 2016, הם אומדן טוב לאחוז הסטודנטית הצעירים מכלל הסטודנטים באותה שנה?

הספר הראשון על שני כרכיו עוסק בסטטיסטיקה תיאורית (כיצד מתארים נתונים ומסכמים אותם), ואילו הספר השני על שני כרכיו עוסק בסטטיסטיקה היסקית (כיצד מסיקים מנתוני המדגם על האוכלוסייה כולה). יחידה 9, הראשונה בספר השני בקורס, מתמקדת בשאלה מהי דגימה מקרית שתאפשר לנו להסיק מסקנות מתוך המדגם על האוכלוסייה, ובאילו תנאים.

יחידה 10 דנה בעקרונות של שני תהליכים מרכזיים בהיסק, המתבססים שניהם על נתוני המדגם ועל המאפיינים האחרים שלו: א. אמידת פרמטר באוכלוסייה (למשל, הממוצע); ב. בדיקת השערה על פרמטר באוכלוסייה.

הספר השני על שני כרכיו עוסק בסטטיסטיקה היסקית (כיצד מסיקים מנתוני המדגם על האוכלוסייה כולה). יחידה 11 עוסקת בשני תהליכים אלו בהקשרים שונים, יחידה 12 מתמקדת בתהליכי היסק שבהם איננו יכולים להניח כמעט דבר על אופיה של האוכלוסייה הנחקרת.