"לא קשר של קניין היסטורי יש ליהודים עם ארץ ישראל, אלא קשר היסטורי של זהות לאומית. קשר זה, יחד עם רדיפותיהם, הצדיק וממשיך להצדיק את שאיפת הציונות לממש בישראל לאומיות יהודית במלוא מובן המילה".
בשנים האחרונות מתחוללת לנגד עינינו התמזגות רעיונית משונה בין הימין המתנחלי לבין השמאל הפוסט-ציוני. אלה גם אלה גורסים שהציונות היא, במהותה, מפעל של נישול ועוול, וכי לא ניתן להצדיק אותה מבלי להכשיר את הפרת זכויותיהם של מיליוני פלסטינים. המתנחלים משתמשים במהותה הפוגענית לכאורה של הציונות כדי להצדיק את המשך הנישול; הפוסט-ציונים מאמצים אותה על מנת לשלול את זכותה של ישראל להתקיים כמדינת לאום. התפיסה לפיה מקור הציונות בחטא קדמון מציבה בפני אוהדיה ברירה ברורה: לנטוש את הציונות, או להשלים עם אופייה הגזלני. במסה קצרה וקולחת מציע חיים גנז אפשרות שלישית: ציונות שוויונית. בניגוד לעמדת המתנחלים והפוסט-ציונים, הציונות השוויונית קוהרנטית מבחינה היסטורית, מוצדקת מבחינה מוסרית, ומציעה מפת דרכים עתידית הוגנת ואופטימית.
מה ההבדל המהותי בין 48' ל-67'? מדוע המתנחלים טועים – על אף שהציונות צודקת? וכיצד ניתן להצדיק את הקמתה של מדינה יהודית בארץ ישראל, מבלי להצדיק את מפעל ההתנחלות בשטחים או את עליונותם של היהודים על פני הפלסטינים באותו חבל ארץ?
מסה זו היא תשובה נמרצת ומשכנעת למבוכה שאוחזת לאחרונה בתומכי הציונות הפרגמטית, זו ששאפה להקים בישראל בית לאומי ליהודים, אך בה בעת כיבדה את מעמדם של בני הארץ הפלסטינים.
חיים גנז הוא מבכירי הפילוסופים הפוליטיים של ישראל. בסדרה של חיבורים וספרים שראו אור בעשור האחרון, העמיד גנז פרשנות פילוסופית שיטתית של ההיסטוריה הציונית ויסודותיה הנורמטיביים. ספרו האחרון, "ציונות שוויונית", ראה אור בהוצאת מולד ב-2014. ספרו "תיאוריה פוליטית לעם היהודי" (2013) זכה בפרס בהט ובפרס האגודה האמריקאית ללימודי היהדות. גנז הוא פרופסור לפילוסופיה של המשפט והמוסר באוניברסיטת תל אביב.
"לא קשר של קניין היסטורי יש ליהודים עם ארץ ישראל, אלא קשר היסטורי של זהות לאומית. קשר זה, יחד עם רדיפותיהם, הצדיק וממשיך להצדיק את שאיפת הציונות לממש בישראל לאומיות יהודית במלוא מובן המילה".
בשנים האחרונות מתחוללת לנגד עינינו התמזגות רעיונית משונה בין הימין המתנחלי לבין השמאל הפוסט-ציוני. אלה גם אלה גורסים שהציונות היא, במהותה, מפעל של נישול ועוול, וכי לא ניתן להצדיק אותה מבלי להכשיר את הפרת זכויותיהם של מיליוני פלסטינים. המתנחלים משתמשים במהותה הפוגענית לכאורה של הציונות כדי להצדיק את המשך הנישול; הפוסט-ציונים מאמצים אותה על מנת לשלול את זכותה של ישראל להתקיים כמדינת לאום. התפיסה לפיה מקור הציונות בחטא קדמון מציבה בפני אוהדיה ברירה ברורה: לנטוש את הציונות, או להשלים עם אופייה הגזלני. במסה קצרה וקולחת מציע חיים גנז אפשרות שלישית: ציונות שוויונית. בניגוד לעמדת המתנחלים והפוסט-ציונים, הציונות השוויונית קוהרנטית מבחינה היסטורית, מוצדקת מבחינה מוסרית, ומציעה מפת דרכים עתידית הוגנת ואופטימית.
מה ההבדל המהותי בין 48' ל-67'? מדוע המתנחלים טועים – על אף שהציונות צודקת? וכיצד ניתן להצדיק את הקמתה של מדינה יהודית בארץ ישראל, מבלי להצדיק את מפעל ההתנחלות בשטחים או את עליונותם של היהודים על פני הפלסטינים באותו חבל ארץ?
מסה זו היא תשובה נמרצת ומשכנעת למבוכה שאוחזת לאחרונה בתומכי הציונות הפרגמטית, זו ששאפה להקים בישראל בית לאומי ליהודים, אך בה בעת כיבדה את מעמדם של בני הארץ הפלסטינים.
חיים גנז הוא מבכירי הפילוסופים הפוליטיים של ישראל. בסדרה של חיבורים וספרים שראו אור בעשור האחרון, העמיד גנז פרשנות פילוסופית שיטתית של ההיסטוריה הציונית ויסודותיה הנורמטיביים. ספרו האחרון, "ציונות שוויונית", ראה אור בהוצאת מולד ב-2014. ספרו "תיאוריה פוליטית לעם היהודי" (2013) זכה בפרס בהט ובפרס האגודה האמריקאית ללימודי היהדות. גנז הוא פרופסור לפילוסופיה של המשפט והמוסר באוניברסיטת תל אביב.