| "שמעון פרס האמין בכל ליבו שישראל חזקה דיה על מנת ליזום ולממש פתרון של שתי מדינות כדי להציל את הדמוקרטיה שלה. הוא ראה את ישראל כמהפכה בחיים היהודיים וסירב לקבל כגזירת גורל שהעם היהודי נידון להיות נתון לאיבת נצח ואנטישמיות. נקיטת יוזמה למען שינוי הגורל היהודי הייתה בנפשו.", כותב אורי סביר, יד ימינו של פרס במשך שלושה עשורים.
"העתיד על פי פרס" הוא מבט אינטימי של סביר לעבר פרס האיש ופעילותו המרתקת כמדינאי. מתחילת עבודתו עם דוד בן גוריון, עוד לפני הקמת המדינה, ועד יומו האחרון, חתר פרס לשלום עם שכנינו, שיתבסס על עוצמה ביטחונית וישחרר אותנו משליטה על עם אחר. הוא שאף למהפכה בחיי העם היהודי והאמין ביכולתה של ישראל לעצב את עתידה. "שמעון פרס הוא שם נרדף ל"יוזמה", כותב סביר. "בשום מקרה לא המתין שמישהו אחר יטול את היוזמה. כך הוא תפס את מהות הריבונות הישראלית. כך נולד תהליך אוסלו. כך גם תהליך השלום עם ירדן והועידות לשיתוף פעולה כלכלי אזורי." בערוב ימיו התגבר אצל פרס החשש כי הימין המשיחי מסכן את מהותה הדמוקרטית והמוסרית של ישראל. הוא האמין כי רק מדינה פלסטינית שתקיים יחסי שלום עם ישראל תשחרר את ישראל מסכנה זו. לכן עסק בקדחתנות בעיצוב תגובה ישראלית ליוזמה המדינית הערבית משנת 2002, אותה ראה בחיוב, והגה מסגרת ותוכן ליוזמה שתקדם את המזרח התיכון לשלום. יוזמה זו, אותה גיבש פרס על כל פרטיה, רואה אור בספר זה לראשונה. |
