אַחֲרֵי שֶׁנִּלְחֲמָה בְּמִפְלָצוֹת כָּל הַלַּיְלָה, הַנְּסִיכָה בְּשָׁחֹר מַחְלִיטָה לָצֵאת לְחֻפְשָׁה. אֵיזֶה מַזָּל שֶׁנּוֹקֵם הָעִזִּים הִבְטִיחַ לְמַלֵּא אֶת מְקוֹמָהּ. מַגְנוֹלְיָה רוֹכֶבֶת אֶל חוֹף הַיָּם וּפוֹגֶשֶׁת שָׁם אֶת הַנְּסִיכָה אָכִילֵאָה, אֲבָל בְּדִיּוּק כְּשֶׁהַשְּׁתַּיִם מִשְׂתָּרְעוֹת עַל עַרְסָל עִם סֵפֶר בַּיָּד, נְהָמָה עוֹלָה מֵהַיָּם. מִפְלֶצֶת? עַל הַחוֹף הַמֻּשְׁלָם? וְאֵיפֹה נוֹקֵם הָעִזִּים כְּשֶׁצָּרִיךְ אוֹתוֹ?