סיפור "ברן ולותין" הוא אחד משלושת "הסיפורים הגדולים" מן העידן הראשון בתולדות הארץ התיכונה.
בֶּרֶן בן התמותה מתאהב בלוּתְיֵן בת האלמוות, למורת רוחו של אביה, המלך תִינְגוֹל. הוא מבקש את ידה, ותִינְגוֹל דורש בתמורה את אבן–החן האגדית, סִילְמָרִיל, המשובצת בכתר הברזל של מוֹרְגוֹת, אויבו המרושע של העולם. בֶּרֶן ולוּתְיֵן יוצאים למסע הרפתקאות רצוף תלאות, סכנות ומעשי גבורה שלא ייאמנו, כדי להשיג את הבלתי אפשרי ולהגשים את אהבתם.
בעזרת ידידם המסור, שר הכלבים הוּאָן, נאבקים השניים בת'וּ–סָאוּרוֹן בעל–האוב, באדונו מֶלְקוֹ–מוֹרְגוֹת ובצבאות הזאבים, האוֹרְקִים ושאר יצורי הבלהות שלהם. קורותיהם ומעלליהם נפרשים על רקע רחב יריעה של עולם קסום ומופלא, שרק ג'.ר.ר טולקין יכול לציירו ביד נאמנה.
בנו של המחבר, כריסטופר טולקין, ליקט וצירף יחדיו, מתוך הכתבים המרובים והפזורים שהשאיר אחריו אביו, את גלגולי האגדה שהלכה והתפתחה במרוצת עשרות שנים, בפרוזה ובשירה. פרי עמלו השקדני והמלומד מוגש בזה לציבור הקוראים, כפי שהוגש בשעתו סיפורם של 'ילדי הורין'.
סיפור האהבה הגוברת על כל מכשול, המנצחת כנגד כל הסיכויים, עונה כהד אחר קורות חייהם של ג'ון רונלד רעואל טולקין ורעייתו האהובה אדית, שנאלצו גם הם להבקיע את המחסומים הרבים שניצבו על דרכם בטרם נישאו. על מצבתם המשותפת, בבית הקברות וולברקוט שבאוקספורד, חרותים מתחת לשמותיהם שלהם השמות 'ברן' ו'לותין'.
