"חלון ההזדמנויות לא נעלם, אלא רק מכוסה בתירוצים עלובים. אם את חולמת לעשות משהו, גם הזמן לא יוכל למנוע ממך. עלייך פשוט לוותר על התירוצים ולהתמסר לחלומות שלך."

בגיל שבע, כשילדות אחרות שיחקו בבובות ותכננו את החתונה המושלמת עם נסיך מהאגדות, אבא שלי שיחק בפוקר והפסיד אותי.

במשך עשרים שנה תכננתי את הנקמה המושלמת, להגיע לאליפות הפוקר הבין־לאומית ולנצח אותו במשחק שלו. היה לי ברור שזה לא יהיה פשוט, אבל הייתי ממוקדת מטרה. 

לאחר ששיחקתי מאות משחקים ולמדתי איך לנצח כמעט כל אחד, נסעתי ללאס וגאס. במשך שנה שלמה התחזיתי לגבר, הצגתי את עצמי כאורקוס והשתתפתי בכל אחד מהטורנירים המקדימים.

מהר מאוד גיליתי שכדי להגיע למטרה עליי לנצח שני שחקני פוקר מקצועיים, היחידים שהצליחו לנצח את אבי. לא משנה כמה ניסיתי, לא הצלחתי לנצח אותם, ולכן מצאתי פתרון מושלם. פיתיתי כל אחד מהם, ובזה אחר זה גרמתי להם ללמד אותי את המשחק. עד שלמדתי כיצד לנצח אותם.

האחים ג'ייסון יצרו סדקים בחומות שבניתי סביב ליבי, והעתיד, שאותו ראיתי בבירור, החל להיטשטש.

תמיד ידעתי שבאהבה ובמלחמה כל האמצעים כשרים, אך לא חשבתי שאיאלץ להמר על האהבה כדי לנצח במלחמה.

הסיפור שלי הוא לא סיפור סינדרלה. זה לא הסיפור של הנסיך המוצלח והילדה הפגועה. בסיפור הזה אני זו שכל הקלפים בידיה, בעוד כל השאר הם רק שחקני משנה. או כך לפחות חשבתי.

 "אול אין" הוא רומן מתח מסתורי שובר מוסכמות שבו הגבולות בין האסור והמותר מיטשטשים.