בא להזכיר לך, בת הארמון
את לבוש מלכותך שנזנח בארון
נערי האבק מעפר קומי
זהב לבושך אל תשכחי
עטפי את עצמך נסיכה טהורה
כמו הפרוכת סביב ספר תורה
שמיים וארץ כפיים מוחאים
למי ששומרת לה' אמונים
נשמתך חצובה מעוצמת האמהות
אל תיגררי אחרי אופנת הגויות
המלך אותך כל כך אוהב
אנא ילדתי! הוא שואג בכאב
שמרי על עיני בני ישראל היקרים
אל תפגעי בצאן קדושים...