"הלכה לי המדינה," אמר שמעון שבס, מנכ"ל משרד ראש הממשלה דאז, בליל הירצחו של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל. מילותיו ביטאו את עוצמת הכאב האישית ואת גודל האובדן לו, לעם ולמדינה באופן חד וברור עד להחריד.
שלוש המילים הללו "הלכה לי המדינה" היו ספונטניות, אמיתיות ובאו מעומק נשמתו. הן ביטאו את תחושתו וללא ספק גם את זו של רוב אזרחי המדינה, אשר הזדהו עימו. אך איש לא חשב לרגע שיש צורך להבין את משמעות האמירה "הלכה לי המדינה".

האם באמת "הלכה לנו המדינה?" אילו תהליכים עברה מדינת ישראל ועדיין עוברת שהביאו אותה למצב הזה? האם הוא בר-תיקון? על שאלות אלה ורבות אחרות מנסה המחבר לענות, בתארו בכאב את המצב הבלתי מקובל, הבלתי מובן והבלתי הגיוני שבו נמצאת מדינתנו האהובה: הנורמות והשיטות הפסולות הנהוגות בחברה, מקרי השחיתות השלטונית ויוהרת המנהיגות עוד מקום המדינה, האדישות וחוסר החמלה אל העני והחלש, הניכור, חוסר הסובלנות וגבהות הלב אל הזר ואל האחר מימי המעברות ועד ימינו, ועוד רבים מתחלואי המדינה הצעירה.
זהו ספר מטלטל, כואב ומכאיב, הכתוב בבהירות רבה ונוגע לכל אחד ואחד בארצנו.

עמית פרי נולד באפריל 1942 בבוקרשט, בירת רומניה. עלה לארץ בשנת 1950 ועבר את כל שלבי הקליטה: מעברה, מושב וגיוס לצה"ל, בו שירת עד לפרישה לגמלאות בדרגת רס"ן. השתלב בחיים האזרחיים ומעורב כיום בפעילות פוליטית כשומר הסף.