ספר זה תוהה פרט על סיכויי ילדיו להוסיף ולהחזיק מעמד בארץ שסבו היה מראשוני בוניה: האמנם גזירה היא שתאכל הארץ את יושביה? שישראל החדשה לא תהא יותר מאפיזודה חולפת בתולדותינו?
פרט מתבונן מחדש באנטישמיות, ב"גלות", במשיחיות. הוא עורך חשבון נפש נוקב עם "המוסר היהודי", עם "יהדות" ועם יחסה אל העולם ה"גוי" ועמדתה כלפי ערביי הארץ.
פּרְט חוזר אל נוף ילדותו בבית אבא שבתל-אביב הקטנה. אך בעיקר הוא מציג השקפותיו בנושאי רוח, תרבות, חברה, ביטחון ומדיניות חוץ. אלו פותחו לאורך שנים של התבוננות והגות, בישראל ומחוצה לה, והושפעו גם ממגעים אישיים, בהם עם אחדים מבכירי קברניטינו (אשר רשמי שיחות אתם מובאים בספר).
בהשגותיו קורא פרט תיגר על מוסכמות - ואף מהמקודשות ביותר - שיש בהן לדעתו כדי להכשיל את המהפכה הציונית.
