שאל הגר"א מוילנא זצוק"ל את הרב המגיד מדובנא זצוק"ל: יאמר לי מר, כיצד הוא מוצא מיד משל נאה וקולע, המתאים לבאר בדיוק נמרץ על כל ענין?
החזיר המגיד במשל:
מעשה בבן מלך שלימדוהו כל אומניות שבעולם, בין השאר התמחה בקליעה למטרה, והגיע להישגים נאים.
פעם יצא בן המלך עם ידידיו לצוד ציד. בדרכם עברו ליד בית כפרי, וראו על הקיר כמה וכמה מטרות, ובכולן פגע החץ בנקודה האמצעית, ולא החטיא כחוט השערה.
תמה בן המלך על האיכר: אני מומחה ומנוסה בקליעה ואף על פי כן מחטיא אני לפעמים את המטרה, ואילו אתה, איכר פשוט, אינך מחטיא אפי' פעם אחת! הכיצד?
ענה לו האיכר: אדוני הנסיך בודאי הינך קובע תחילה מטרה, נקודה מרכזית, ומקיף אותה בעיגולים ואחר כך יורה את החץ. ואילו אני-מנהגי להיפך - תחילה אני קולע ונוקב את הנקודה המרכזית, ורק אח"כ עושה את העיגולים מסביב לנקב, ולכן איני מחטיא לעולם...

אף אני - מסיים הרב המגיד - מתחילה אני מבאר לי היטב את הפסוק, ולבסוף אני מקיף את ביאורי במשל מתאים ונאה...