חיפוש מתקדם
צ'פק, קרל
אפרסמון


מה הקשר בין פרפרים לתחיית האומה? מה אומרים עלינו השרבוטים שאנו רושמים מבלי משים? מדוע המציאות מעניינת הרבה יותר מן החלום? ומדוע ראוי שעיתונים ישקרו לקוראיהם?

על הדברים הקרובים הוא קובץ סיפורים קצרים ורשימות שכתב קארל צ'אפק בשנים 1925-1919, ושבהם הוא מתבונן בעולם סביבו, בדברים הטריוויאליים והיומיומיים ביותר, ועושה זאת בכתיבתו השנונה ובסגנונו המיוחד, עם הקריצה וההומור המאפיינים את מכלול יצירתו. צ'אפק מאיר את הקשר הנצחי בין האדם לבין הטבע, בעלי החיים והחפצים הדוממים שמקיפים אותו, ורשמיו רלוונטיים היום לא פחות משהיו לפני כמאה שנה, עת נכתבו ופורסמו בכתבי עת שונים.

לתרגום העברי נוספו הקדמה והערות שוליים מאת המתרגם פאר פרידמן, המסייעות לקורא הישראלי בן זמננו להתענג על הקריאה ולגלות מחדש את צ'אפק, איש הרנסנס בעל העין החדה והלשון החדה לא פחות. את המהדורה העברית חותם המאמר "הולמסיאנה", שבו מנתח צ'אפק באופן מבריק את עקרונות הסיפור הבלשי (ז'אנר שבו התנסה בעצמו).

קארל צ'אפק (1938-1890) הוא מגדולי הסופרים הצ'כים המודרנים, מחזאי ועיתונאי. צ'אפק נולד באימפריה האוסטרו־הונגרית והחל לכתוב שירה וסיפורים קצרים בעודו תלמיד תיכון. בסיום לימודיו עבר לפראג ואחר־כך לברלין ולפריז, שם למד פילוסופיה. ב־1917 חזר לפראג והחל לכתוב טורים בעיתונות היומית. רשימותיו, הגם שהתאפיינו בכתיבה קלילה ומשועשעת, עסקו גם בנושאים כמו פוליטיקה, אמירה חברתית, הנאציזם והגזענות, ועדיין לא נס ליחן. צ'אפק מת בפראג בחג המולד של שנת 1938, חודשים ספורים לאחר חתימת הסכם מינכן.
 

דשנקה
רומן צ'כי
שנת הגנן
על הדברים הקרובים
תוספר צ'פק .


מה הקשר בין פרפרים לתחיית האומה? מה אומרים עלינו השרבוטים שאנו רושמים מבלי משים? מדוע המציאות מעניינת הרבה יותר מן החלום? ומדוע ראוי שעיתונים ישקרו לקוראיהם?

על הדברים הקרובים הוא קובץ סיפורים קצרים ורשימות שכתב קארל צ'אפק בשנים 1925-1919, ושבהם הוא מתבונן בעולם סביבו, בדברים הטריוויאליים והיומיומיים ביותר, ועושה זאת בכתיבתו השנונה ובסגנונו המיוחד, עם הקריצה וההומור המאפיינים את מכלול יצירתו. צ'אפק מאיר את הקשר הנצחי בין האדם לבין הטבע, בעלי החיים והחפצים הדוממים שמקיפים אותו, ורשמיו רלוונטיים היום לא פחות משהיו לפני כמאה שנה, עת נכתבו ופורסמו בכתבי עת שונים.

לתרגום העברי נוספו הקדמה והערות שוליים מאת המתרגם פאר פרידמן, המסייעות לקורא הישראלי בן זמננו להתענג על הקריאה ולגלות מחדש את צ'אפק, איש הרנסנס בעל העין החדה והלשון החדה לא פחות. את המהדורה העברית חותם המאמר "הולמסיאנה", שבו מנתח צ'אפק באופן מבריק את עקרונות הסיפור הבלשי (ז'אנר שבו התנסה בעצמו).

קארל צ'אפק (1938-1890) הוא מגדולי הסופרים הצ'כים המודרנים, מחזאי ועיתונאי. צ'אפק נולד באימפריה האוסטרו־הונגרית והחל לכתוב שירה וסיפורים קצרים בעודו תלמיד תיכון. בסיום לימודיו עבר לפראג ואחר־כך לברלין ולפריז, שם למד פילוסופיה. ב־1917 חזר לפראג והחל לכתוב טורים בעיתונות היומית. רשימותיו, הגם שהתאפיינו בכתיבה קלילה ומשועשעת, עסקו גם בנושאים כמו פוליטיקה, אמירה חברתית, הנאציזם והגזענות, ועדיין לא נס ליחן. צ'אפק מת בפראג בחג המולד של שנת 1938, חודשים ספורים לאחר חתימת הסכם מינכן.
 

דשנקה
אדום
מעשה השודדים
צהוב
המלחמה בסלמנדרות
ספורת
רומן צ'כי
ספורת
קפקא בירושלים
ספורת
סופו האומלל של הורודבל
ספורת
האיש שידע לעופף
ספורת
ביקורת המילים וטקסטים נוספים על הלשון
ממוין
המלחמה בסלמנדרות
ספורת
כתבי קארל צ'אפק
ספורת
אגדת החתול הגדולה
צהוב
סיפורים מכיס אחד
Additional book
חתונות בבית
ספורת
רעיונותיה של קלרה הקדושה
ספורת
שנת הגנן
ספורת
הסיפורים הגנוזים
ספורת
אהבות מגוחכות
ספורת
שותים ומדברים
ספורת
אהבותי הראשונות
ספורת
היהירות האנושית
ספורת