דגדגן געגועים
 

לפעמים אני חושבת שאני שומעת אותך

נער שורק ברחוב, ונדמה לי שאתה

עומד ברחוב שלי, שאתה הוא הנער השורק.

בכל לילה אתה בא אלי לחלום

לפעמים מדבר אתי, לפעמים מפשיט מיד.

כשדופקים בדלת אני רצה ושואלת

מי זה?

בטוחה שאשמע אותך קורא לי מן הצד השני

פתחי לי, תני לי, זה אני.

אבל אתה אף פעם לא בא.

ומכל האיברים שפעם היו לי, נשאר רק דגדגן.

והדגדגן שלי בוכה געגועים.

-- מהכריכה האחורית