ב–6 בספטמבר 1522, כשציריה גונחים והיא תשושה ורעועה, ספינה קטנה, בכוחותיה האחרונים, עושה את דרכה לעבר חופי סביליה. היא מטילה עוגן בנמל, ושמונה–עשר אנשי צוות מזי רעב כושלים מתוכה לנשק את אדמת המולדת הקשה והיציבה. אלו הם השורדים האחרונים מתוך מאתיים שישים וחמישה אנשי הצוות שיצאו מאותו הנמל שנתיים קודם לכן בחמש ספינות בהנהגתו של פרדיננד מגלן, למעשה הגבורה הגדול ביותר בתולדות הספנות: הקפת העולם. הקפה שהוכיחה לא רק שהעולם הוא עגול אלא שכל האוקיאנוסים הם בעצם ים מחובר אחד. כשדגלה של ספרד מתנוסס מעל הסיפון, מבקש יורד הים הפורטוגלי, מגלן, להשלים את מלאכת גילוי העולם שהחל בה קולומבוס לפני חצי יובל.

ארבע מאות שנים לאחר מכן, במהלך הפלגה נינוחה לחופי אמריקה הדרומית, מהרהר הסופר שטפן צווייג בתקופה זו של גילוי טריטוריות מסחרר, ומכל סיפורי המסעות, זה מעורר בו את הפליאה והסקרנות הגדולים ביותר. אלא שהוא נוכח כי מעט נכתב על אודותיו ועוד פחות מכך הוא מהימן. צווייג נענה לאתגר. הוא מגייס את הבנתו בנפש האדם ואת יכולות ההתבוננות, ההעמקה והניתוח ההיסטוריים שבהם ניחן, ותחת קולמוסו מקים לתחייה את האנשים והמאורעות שנטלו חלק באודיסאה המפוארת ביותר בתולדותיה של האנושות.

-- מאתר ההוצאה