קונור
הייתי לא יציב. לא צפוי. שקוע כולי בזעם מכלה. חיפשתי דרכים להתמודד עם מי שהפכתי להיות ועם כל הדברים שעוללתי. כבר לא הכרתי את עצמי, לא היה לי אכפת מאף אחד ומשום דבר מלבדה, אבל גם היא, הבחורה שעליה רציתי לגונן יותר מכול, נשכחה מראשי.
עכשיו אני נאבק לזכור, נאבק לשמור עליה. אבל מה אם האיום המסוכן ביותר שניצב מולה, זה שנשבעתי לעצמי שאשמור עליה מפניו, הוא אני בעצמי?
אלינה
כל מי שאי פעם אהב את קונור, חשב שהוא מת. לאחר שנים ונגד כל הסיכויים קונור חזר, אבל זה לא היה הוא. לא באמת. קונור החדש היה מפחיד, מאיים, קר ואכזרי, אבל עמוק בתוכו עדיין שכן הגבר שידעתי שלעולם לא אפסיק לאהוב. הייתי חייבת לעשות הכול כדי למשוך אותו מהבור החשוך שבה נכבלה נשמתו, מהחשיכה שבה הוא חי.
הייתי חייבת לגרום לו להיזכר.
