טַיְגָּה וְטוּנְדְּרָה הֵן שְׁתֵּי פֵיוֹת לְשֶׁעָבַר, שֶׁנִּמְאַס לָהֶן מֵחַיֵּי הַקֶּסֶם, וְהֵן רוֹצוֹת לְהִזְדַּקֵּן בְּנַחַת. הֵן מְוַתְּרוֹת עַל הַכְּנָפַיִם שֶׁלָּהֶן וְנוֹתָרוֹת עִם הַזִּכְרוֹנוֹת בִּלְבַד. כַּאֲשֶׁר בְּלַיְלָה סוֹעֵר אֶחָד מִתְדַּפְּקִים עַל דַּלְתָּן שְׁלוֹשָׁה יְלָדִים רְטֻבִּים וְסַקְרָנִים, עוֹלִים וְצָפִים הַזִּכְרוֹנוֹת עַל אוֹדוֹת חַיֵּי הַקֶּסֶם מְלֵאֵי הַהַרְפַּתְקָאוֹת שֶׁחָלְפוּ. יְדִידוּת מַקְסִימָה נִרְקֶמֶת בֵּין הַפֵיוֹת לְשֶׁעָבַר וְהַיְּלָדִים, וְהֵם זוֹכִים לִשְׁמֹעַ סִפּוּרִים מְרַתְּקִים – עַל הָאַצְטֶקִים שֶׁבְּאָמֶרִיקָה וְהַמְצָאַת הַשּׁוֹקוֹלָד, עַל הַר פוּגִי בְּיַפָּן וְהַגּוֹבְּלִינִים הַחַיִּים תַּחְתָּיו, עַל הַטְּרוֹלִים הַמִּסְתּוֹבְבִים בְּחָפְשִׁיּוּת בְּנוֹרְבֶגְיָה, עַל יֶטִי, אִישׁ הַשֶּׁלֶג הַנּוֹרָא הַמִּתְגוֹרֵר בְּהָרֵי הַהִימָלָאיָה וְעוֹד וָעוֹד.

הַסּוֹפֶרֶת אֶשְׁכָּר אֶרְבְּלִיךְ-בְּרִיפְמַן פִּרְסְמָה עַד הַיּוֹם שְׁלוֹשִׁים וּשְׁנַיִם סְפָרִים. הִיא גָּרָה עִם מִשְׁפַּחְתָּהּ עַל גְּבוּל יַעֲרוֹת הַכַּרְמֶל, מֻקֶּפֶת בַּטֶּבַע, וּבְהַשְׁרָאָתוֹ בָּרְאָה בִּסְפָרֶיהָ עוֹלָמוֹת פַנְטַסְטִיִּים, וּבָהֶם נוֹפִים מַרְהִיבִים וִיצוּרִים מְרַתְּקִים. סִדְרוֹת הַדֶּגֶל שֶׁלָּהּ, וִינְטֶר בְּלוּ, יַלְדַּת-פֵיוֹת וְאָנִיס, מְכַשְּׁפָה מַתְחִילָה, כָּבְשׁוּ אֶת לִבְבוֹתֵיהֶם שֶׁל מְאוֹת אַלְפֵי קוֹרְאִים, וְהָיוּ לְשֵׁם דָּבָר בְּסִפְרוּת הַנֹּעַר הַיִּשְׂרְאֵלִית.