תַּנְחוּם, רוּבִי, יִשְׂרָאֵל וְגָדִי הֵם חֲבֵרִים בְּלֵב וָנֶפֶשׁ,

וְהֵם יְלָדִים רְגִילִים לְכָל דָּבָר.

רַק שֶׁמִּדֵּי פַּעַם קוֹרִים לָהֶם דְּבָרִים מַמָּשׁ לֹא רְגִילִים…

כְּשֶׁתַּרְיָג הֶחְלִיטוּ לְהִתְחַקּוֹת אַחַר הַפּוֹרְצִים שֶׁגָּנְבוּ מִסְמָכִים מִבֵּיתוֹ שֶׁל פְּרוֹפֶסוֹר קַרְדוּזוֹ, הֵם לֹא הֶעֱלוּ עַל דַּעְתָּם שֶׁהֵם מַכְנִיסִים אֶת עַצְמָם לְהַרְפַּתְקָה שֶׁתְּאַלֵּץ אוֹתָם לְהִתְמוֹדֵד עִם סַכָּנוֹת בַּיַּבָּשָׁה, בָּאֲוִיר וּבַיָּם…

...מֵאוֹתוֹ רֶגַע, מַה שֶּׁהֵחֵל כִּפְרִיצָה תְּמִימָה לִכְאוֹרָה לְבֵיתוֹ שֶׁל פְּרוֹפֶסוֹר קַרְדוּזוֹ, הָלַךְ וְהִסְתַּבֵּךְ לִסְחַרְחֹרֶת אֵרוּעִים שֶׁסִּכְּנָה אֶת חַיֵּיהֶם שֶׁל תַּרְיָג וְשֶׁל כָּל אֶזְרְחֵי יִשְׂרָאֵל…
וְתָכְנִית זְדוֹנִית שִׁתְחַלְתָּהּ לִפְנֵי כְּ-500 שָׁנָה בְּוֶנֶצְיָה, מַגִּיעָה לְסוֹפָהּ (הַטּוֹב?!) בְּמִדְבַּר יְהוּדָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל…