איסבל היא בת לצאצאי האנוסים בעיירה בלמונטה שבצפון פורטוגל, עיירה שלאורך מאות שנים הצליחה לשמור בסתר על יהדותה ומנהגיה היהודיים עד לגלויה ב־1917 על ידי המהנדס היהודי פולני שמואל שוורץ.
איסבל נעה בין שני עולמות: עולמה הסגור של העיירה וזה המודרני, שבחוץ. היא עוברת לליסבון הבירה, לומדת באוניברסיטה ספרות ואנגלית ומלמדת באחד מבתי הספר התיכוניים בעיר.
הספר מתאר את תהליך התחקותה אחר שורשיה ההיסטוריים והרוחניים כיהודייה. סבתהּ, גבריאלה, מותירה לאיסבל לאחר מותה ירושה חידתית, שנכדתה תצטרך לפענח בדרכה אל מהותה ושורשיה. במהלך העלילה מתוודע הקורא אל דמויות שונות, ביניהן קרובי המשפחה ואנשי העיירה ואל מסורת נדירה ומיוחדת ששרדה בעיירת מולדתה. כאן הנר לא כבה לעולם, כפי שלא כבה במקומות אחרים בהם אוימו היהדות והיהודים.
במכחול רגיש ולירי הנע מהריאליסטי לסוראליסטי מתפתחת העלילה המשלבת היסטוריה, געגוע וחלום.
