כשהייתי נערה, ג'וד מקאליסטר היה העצם בגרון שלי.
החבר הכי טוב שלי.
בן הברית הכי גדול שלי.
הנער הכי מעצבן בעולם.
בגיל שמונה־עשרה, הנער שאהבתי לשנוא הפך לגבר שלא יכולתי לחיות בלעדיו.
היינו צעירים.
מאוהבים עד טירוף.
בלתי מנוצחים.
חזקים מספיק כדי לעמוד בפני כל סופה.
יהירים מספיק כדי להאמין שהזמן והמרחק לא יוכלו לעמוד בדרכנו.
כשג'וד חזר סוף־סוף הביתה מהשירות הצבאי מעבר לים, זו הייתה אמורה להיות חגיגת גשם מטאורים זוהרת בשמיים, אבל הגבר שתלה עבורי את הכוכבים נעלם ובמקומו הופיע מישהו שכבר לא הכרתי. לא ג'וד שלי, הכוכב המנצנץ שהאיר בתוכי הכול.
אני לא מסוגל, אני מצטער. נכתב בפתק שהשאיר אחריו.
עכשיו, אחרי שש שנים ארוכות, הוא שוב כאן. אלא שהלב שלי כבר לא פועם רק בשבילו.
כשהכוכבים נופלים הוא רומן עוצמתי ומרגש על כוחה של אהבה. הוא יבעיר כל נים ונים בגופכם, יגרום ללב שלכם להתרחב ולהתכווץ, ויכבוש אתכם מהר וחזק כל כך עד שבסיומו תרימו את ראשכם לשמיים ותרצו לאהוב ולהתאהב.
