לֹא קַל לִהְיוֹת נְסִיכָה.
נְסִיכָה צְרִיכָה שִׂמְלָה מִסְתּוֹבֶבֶת, תִּסְרֹקֶת מְפֹאֶרֶת, נַעֲלֵי זְכוּכִית, כֶּתֶר עֲנָקִיסְטִי וְ... וְ...
כָּל כָּךְ הַרְבֵּה דְּבָרִים! אוּלַי יוֹתֵר מִדַּי?
סִפּוּר מָלֵא הוּמוֹר וְרֶגֶשׁ עַל הַחֲוָיָה הַיַּלְדִּית רַבַּת הָעָצְמָה שֶׁל דִּמְיוֹן וּמִשְׂחָק, עַל הַפַּעַר בֵּין צִפִּיּוֹת וּמְצִיאוּת, וְעַל הַנֶּחָמָה הַמְּתוּקָה שֶׁכֻּלָּנוּ זְקוּקִים לָהּ.
זֶהוּ סִפְרָהּ הָרִאשׁוֹן שֶׁל אוֹרִית מַגִּיעַ-שׁוֹלָב, סוֹפֶרֶת וּמְאַיֶּרֶת שֶׁאוֹהֶבֶת לַחְלֹם עַל נְסִיכוֹת, אֲבָל תָּמִיד מַעֲדִיפָה גְּלִידָה.