סנטיאגו קיבל סוף־סוף את מבוקשו. התינוק שלו גדל בתוכי.

"שִכתבתי את גורלה וכרכתי אותו בגורלי לנצח."

המצב בינינו משתנה. אני רואה את האדם שמעבר למפלצת שהוא מציג לעולם. אני רואה את הצלקות שהוא מסתיר מתחת לקעקועים.

הבגידה האחרונה שלו מוכיחה שיצר הנקמה חשוב לו יותר מהאהבה שלנו.

"האהבה היא חולשה שגברים כמוני לא יכולים להרשות לעצמם. החלטתי לשמור אותה איתי, אבל לעולם לא אוותר על הנקמה שלי. כשאסיים, אקבל את מה שתמיד חשבתי שאני צריך."

טעיתי כשבטחתי בו. שכחתי כמה הוא אוהב את הדמעות שלי.

אני אברח ממנו. לא תהיה לי ברירה.

"אני אחזיר אותה אליי כשהיא תברח. תמיד אחזיר אותה. היא צריכה להיות איתי."

אולי חשבתי שסנטיאגו הוא התגלמות הרשע, אבל כשאני נוכחת לגלות שהוא לא המפלצת היחידה בעולמי, זה כבר מאוחר מדי. והטעות הזו תעלה לשנינו ביוקר.

-- מהכריכה האחורית.