בסתיו 2021 חזרה סיון בסקין לביקור בעיר הולדתה, וילנה, אחרי שנים ארוכות של זיכרון ושל געגוע. הגעגוע הזה הוא שהוליד את שבעה ימים אביב בשנה – ממואר אישי מאוד, שהוא גם ממואר של עיר ושל תקופה.
שבעה ימים אביב בשנה הוא הספר הרביעי בהוצאת "ה-21" .

סיון בסקין, משוררת ומתרגמת רבת השראה, מתגלה בספר הזה גם כפרוזאיקונית נפלאה. בכתיבה קולחת, שופעת חוכמה והומור, היא עורגת בלי להתרפק, מעמיקה בתהומות הזיכרון בלי לחטוא בנוסטלגיה. דרך הסיפור הפרטי שלה – סיפור ילדותה ונעוריה של משוררת, הכרוך ללא הפרד בסיפורן של ארץ ושל עיר – מבטאת בסקין געגוע קיומי המוכר לכולנו: ערגה לילדותנו, למשפחות שמהן באנו, לנוף שבו גדלנו, לסבתא ולסבא שאינם, לעבר מציאותי ומדומיין, ולדורות שקדמו לנו.

שבעה ימים אביב בשנה יש בליטא, כותבת לאה גולדברג. תחת ידיה של סיון בסקין הופכת ליטא למטפורה עקרונית ועל-זמנית לצומת של רב-תרבותיות, של יהדות ושל אהבת ספרות. "מעיר אמיתית שגדלתי בה", כותבת בסקין על וילנה, "היא הלכה ונעשתה לאגדה: עיר הסֵפר. ירושלים דליטא. אתונה של הצפון. אלכסנדריה מושלגת, שספריותיה שוב אינן עולות באש. כתבתי עליה בלי לראות אותה, על דלק של שירה וזיכרון בלבד".