ארבעים שנה שקד ההיסטוריון הרומי טיטוס ליוויוס (בן תקופתם של יוליוס קיסר ואוגוסטוס) על ספרו המונומנטלי רב ההיקף מייסודה של העיר (Ab Urbe Condita), שבו תיאר ביד אומן את התפתחותה של רומא בתקופות המלוכנית והרפובליקאית ובחלק מימי אוגוסטוס. הוא הדהים את אנשי דורו וגם את הדורות הבאים, לא רק בהיקף החומר ההיסטורי העצום, המונה 142 ספרים (רק 35 ספרים נשתמרו), אלא גם בראייה חדה המבקשת לגלות את סודות צמיחתה של רומא לכוח העיקרי באיטליה והפיכתה לאימפריה אדירה בכל אגן הים התיכון.

סיפורי הגבורה של הרומאים, המאופיינים בהתלהבות פטריוטית, באומץ לב, בנחישות ובהקרבה ממלאים את דפי ה-opus magnum של ליוויוס, כדי להראות לקהל קוראיו עד כמה נשגב, צודק ומוסרי הוא העם הרומי. אולם לא רק בשדה הקרב ראה ליוויוס את תפארתה של רומא. גם בהתפתחותה הפוליטית מצא סיבה טובה להתגאות ברפובליקה, משום היותה צורת המשטר היחידה השומרת על החירות (libertas) היקרה כל כך לליבו. משילוב נדיר זה בין מלוכה, לאריסטוקרטיה ולדמוקרטיה צמחו רעיונות, כגון “הפרדת הרשויות” ו”הבלמים והאיזונים”. כך הפכה הרפובליקה הרומית להיות דוגמה ומופת לרבים מן המשטרים בעולם מאז המאה ה-18 עד לימינו.

מייסודה של העיר של טיטוס ליוויוס הפך לאחד מנכסי צאן ברזל האהובים והמוערכים ביותר של התרבות המערבית.