בוודאי כולכם מכירים את המשפט “פעם מתו מזה…” ה”מִזה” יכול להתייחס לחוליים רבים: שפעת, אלרגיות, ממאירותּ, שבר בעצם הירך, חיידקים, אוטם שריר הלב, תָלֶסְמְיָה, מחלות מוּלדות תורשתיות אחרות ועוד.

נכון, פעם מתו מזה. נכון גם שמחלות גורמות סבל רב, ואנחנו, בני האדם, נולדים עם הרצון ליהנות מהחיים. עם זאת לאדם החובה המוסרית להתעלות מעבר למוכתב בקידוד הגנטי הראשוני שלו ומעבר לחולי הנגרם משחיקה, מחבלה ואפילו מאורח חיים. אנחנו היצורים היחידים על פני כדור הארץ שמסוגלים להילחם למען “תיקון עולם” ולהפחית את הסבל בעבור כל מי שרוח חיים נושבת באפו.

התפתחויות בשדות הטכנולוגיה בכלל ובתחום מדעי הביולוגיה, הרפואה והכירורגיה בפרט יצרו בעבור כולנו מציאות חדשה המאפשרת לא רק הארכת חיים, אלא גם שיפור מתמיד באיכותם.

בספר זה מבקש המחבר, פרופ’ אריאל רבל, להסביר ולהדגים כיצד הגיע לאמונה שהשימוש בהתקדמות המדע והטכנולוגיה הוא המפתח לַדלת שמעבר לה, כמו אצל אליס, חיים אדם וחוה משודרגים טכנולוגית, מעין Trans-human שיתגבר על מגבלות הביולוגיה שנולד עימן או שנשזרו בחייו. גישה זו נותנת תקווה להשגת מרב האושר האישי לכל אדם ולכל ואישה. יתר על כן, היא מעניקה קִדמה לאנושות כולה ולכל היצורים החיים באשר הם. ואולם כל טכנולוגיה חדשה מעלה שאלות של אתיקה, דילמות מוסריות ובעיות חברתיות שלא היו עד היום.

אריאל רבל, יליד שטרסבורג ואב לארבעה, הוא פרופסור לרפואה (מהאוניברסיטה העברית, כעת באוניברסיטת תל-אביב) ופרופסור אורח באוקספורד, אנגליה, ובאוניברסיטת סטנפורד, קליפורניה, מומחה בגינקולוגיה ומיילדות ועוסק שנים רבות בהפריה חוץ-גופית ובניתוחים זעיר פולשניים. נוסף על כך אריאל למד קולנוע ואף יזם, כתב וביים סרטים קצרים עם שותפים רבים המוזכרים בספר.

הוא גדל במכון ויצמן, שירת כרופא גדודי ואז חטיבתי בצנחנים והקים משפחה ביישוב נטף שבהרי יהודה. צבעוניותו הלא שגרתית בנוף עולם הרפואה בתוספת ידע מרשים וניסיון רב-שנים הולידו את אחד הספרים המרתקים שתזכו לקרוא כאן בעשור הקרוב.