האומץ שבפשטות עוסק במגוון רעיונות מקוריים השזורים בעבודתו של וילפרד ביון. תיאוריית החשיבה של ביון הובילה למהפכה בשדה הפסיכואנליטי; ביון הצליח לבנות מערכת מושגים חדשנית המניחה את קיומה של חשיבה קדם-מילולית מראשית החיים. הוא מראה כיצד בריאות הנפש תלויה במידה רבה בתחושת התינוק שמסריו נקלטים, וככל שהוא מרגיש יותר מובן כך תתפתח יכולתו לחשוב באופן מילולי וסימבולי. ביון מפתח בצורה יצירתית את הרעיונות של פרויד ושל קליין ביחס לחיבור בין חשיבה לרגש.

החלק הראשון של הספר מציג את הרעיונות החדשניים של ביון, כמו למשל מכל ומוכל, העובדה הנבחרת והסזורה – המושגים מלווים בדוגמאות קליניות. החלק השני עוסק במבט הייחודי של ביון על המיתוס של אדיפוס. בעבודה זו ביון שם את המיניות בשוליים, ואילו במרכז המיתוס הוא ממקם את החיפוש אחר האמת. החלק השלישי עוסק בתרומה של ביון להבנת תהליכים קבוצתיים: ביון מדגיש את האופן שבו הקבוצה משפיעה על היכולת של היחיד לחשוב ולפעול, ואגב כך מצביע על הסכנות הטמונות בהיותנו יצורים חברתיים. החלק הרביעי עוסק במרחב החברתי במובן הרחב: ביון הוא מבין הפסיכואנליטיקאים ששמו דגש על החברה והשפעותיה על המתרחש בחדר הטיפול; הוא סבור שהפסיכואנליטיקאים יודעים מעט מאוד על העולם החברתי של המטופל, ולכן הוא מנסה להרחיב את הפרספקטיבה הטיפולית ולהבין את התהליכים החברתיים ככאלה המחלחלים באופן יומיומי לתוך עולמו של היחיד, שכן זהותנו נבנית באמצעות דיאלוג בין האדם לסביבתו החברתית.