

מוגש בזאת לקורא העברי המחזה בַּרְזִילִיי - תרגום בלתי נודע לחלקו הראשון של 'פאוסט', יצירתו הקלאסית של גתה, מעשה ידי המשכיל והבלשן בן גליציה משה שולבוים.
השפעתו של 'פאוסט' - מיצירות המופת של תרבות המערב, על המרחב האירופאי, לא פסחה על העולם היהודי. במרחב המשכילי-עברי במאה הי"ט היה 'פאוסט' לאחד מן הטקסטים הנודעים והנערצים ביותר. סופרים, משוררים ומבקרים רבים מחוג המשכילים (גם מחוץ למרחב הדובר גרמנית) קראו את היצירה במקורה, והכירו בחשיבותה. הם ראו בה יצירה אוניברסלית רבת ערך שאינה עומדת בסתירה עם ערכי העולם היהודי. אדרבה, אחדים מן המשכילים התייחסו אל 'פאוסט' בהערצה ובכבוד, ממש כאילו היתה היצירה אחד מכתבי הקודש [...].
משה שולבוים (1830-1918) היה בלשן וחוקר השפה העברית ומתרגם לעברית. שולבוים פרסם מספר כתבי עת בנושא חקר השפה העברית כגון: "אוצר המילים הכללי" (יצא לאור: 1880), " משפט ספרים: קול אלוהים" (פורסם: המגיד, 25 במרץ 1897), "אוצר השמות" (1881) ועוד. מילונאים רבים נעזרו בכתביו של שולבוים, למשל יעקב כנעני.
מוגש בזאת לקורא העברי המחזה בַּרְזִילִיי - תרגום בלתי נודע לחלקו הראשון של 'פאוסט', יצירתו הקלאסית של גתה, מעשה ידי המשכיל והבלשן בן גליציה משה שולבוים.
השפעתו של 'פאוסט' - מיצירות המופת של תרבות המערב, על המרחב האירופאי, לא פסחה על העולם היהודי. במרחב המשכילי-עברי במאה הי"ט היה 'פאוסט' לאחד מן הטקסטים הנודעים והנערצים ביותר. סופרים, משוררים ומבקרים רבים מחוג המשכילים (גם מחוץ למרחב הדובר גרמנית) קראו את היצירה במקורה, והכירו בחשיבותה. הם ראו בה יצירה אוניברסלית רבת ערך שאינה עומדת בסתירה עם ערכי העולם היהודי. אדרבה, אחדים מן המשכילים התייחסו אל 'פאוסט' בהערצה ובכבוד, ממש כאילו היתה היצירה אחד מכתבי הקודש [...].
משה שולבוים (1830-1918) היה בלשן וחוקר השפה העברית ומתרגם לעברית. שולבוים פרסם מספר כתבי עת בנושא חקר השפה העברית כגון: "אוצר המילים הכללי" (יצא לאור: 1880), " משפט ספרים: קול אלוהים" (פורסם: המגיד, 25 במרץ 1897), "אוצר השמות" (1881) ועוד. מילונאים רבים נעזרו בכתביו של שולבוים, למשל יעקב כנעני.