בון ג'ובי.

בריאן אדמס.

פרסלי ווסט.

הגברים האהובים עליי במוזיקה.

רק אחד מהם בהישג ידי.

לילה לפני שפרסלי ווסט היה אמור לעזוב את הולינגס היל, העיירה הקטנה שבה התגוררנו, התגשמו כל הפנטזיות שלי מימי בית הספר התיכון. סוף־סוף הוא רצה אותי. ערגתי אליו במשך שמונה שנים, ועכשיו הייתי נחושה שאני – טסה ליסבון הברמנית – תגרום ללילה הזה להיות משמעותי, לפני שתעשיית המוזיקה תגנוב אותו.

לעולם אל תדפקו את האלילים שלכם. זה מה שאומרים, נכון? ובכן, עשיתי את זה – ועשיתי את זה טוב. כל כך טוב, עד שהצלחתי איכשהו לדפוק גם את הלב שלי.

הוא נתן לי לילה אחד כדי לשכנע אותו להישאר. בסופו של דבר, התחננתי אליו שילך.

לנצח.

אבל זה הקטע עם כוכבי רוק: הם עושים מה שהם רוצים, מתי שהם רוצים, ולנצח היה הרבה יותר קצר מכפי שציפיתי.

פרסלי חזר, והפנים שלו, הקול שלו, המוזיקה שלו... היו עכשיו בכל מקום שאליו פניתי.

ולא נותר לי לאן לברוח.

***

צ'רי ביטס יותיר אתכם בהנגאובר מסחרר – אליל רוק נוטף סקס־אפיל ועוצמה וגיבורה חזקה ומרגשת, שהקשר ביניהם פועם בווליום של מוזיקה, רומנטיקה ואהבה בכמות גבוהה.

המילים של ויקי ג'יימס הן זהב טהור, הסיפור שלה הוא לא פחות משלמות, והרומנטיקה שכתבה על כוכבי רוק היא מהטובות שיש!