

קיבץ המחקרים המובא באסופה זו הוא פרי תולדה של הכינוס ה-16 של חידושים בחקר אשקלון, שכותרתו "מרחב אשקלון - חזית לחימה ומרחב מחיה"; כינוס משותף לחוג ללימודי ארץ ישראל במכללה האקדמית אשקלון ולמרחב דרום ברשות העתיקות, שהתקיים ב-11 בנובמבר 2020 במכללה האקדמית אשקלון. מטרת הכינוס הייתה ללבן במסגרת עיונית את שאלת מקומה של אשקלון כמרחב מחיה, ומנגד, לבחון את מקומה של העיר של עימותים צבאיים לאורך ההיסטוריה האגושית. זאת, בהבנה שאת האירועים הביטחוניים שאנו חווים כ"אשקלוניים" (במובן הרחב של המילה) יש לבחון במסגרת היסטורית וגיאוגרפית רחבה. לתפיסתנו, סבבי הלחימה שפוקדים את מרחב אשקלון אינם תופעה עכשווית אלא חלק מרצף של אירועים החוזרים על עצמם במרחב זה לאורך שנים רבות, במחזוריות כמעט קבועה, ועל כן יש לבחון את האירועים העכשוויים בהקשר גיאוגרפי והיסטורי.
עיון באסופה זו יגלה כי קיבצנו בו יחדיו טווח נושאים רחב, ולצד פרסום אתרים ארכאולוגיים הרחבנו את המנעד גם למחקרים שעוסקים בשיטות מחקר חדשניות, מחקרים שעניינם גיאוגרפיה היסטורית, שדות קרב, ראשית היישוב העברי, טופונימיה (שיום) וזיכרון. אף כי העיר אשקלון נמצאת במוקד המחקרים, המסגרת הגיאוגרפית שבה עוסק הקובץ היא רחבה הרבה יותר ונוגעת לאתרי שפלת יהודה, מישור החוף הדרומי ופאתי שדרת ההר. המחקרים הם על שלל תקופות, החל ביישוב מהעבר הרחוק - מהתקופה הכלקוליתית, ועד לעבר הקרוב - ערב מלחמת הקוממיות. בחרנו להציג את המחקרים על פי סדר התקופות וההתרחשויות בזמן (ככל הניתן), כהשתקפות ישירה של רצף התפתחות המרחב מהקדום ביותר ועד למאוחר.
קיבץ המחקרים המובא באסופה זו הוא פרי תולדה של הכינוס ה-16 של חידושים בחקר אשקלון, שכותרתו "מרחב אשקלון - חזית לחימה ומרחב מחיה"; כינוס משותף לחוג ללימודי ארץ ישראל במכללה האקדמית אשקלון ולמרחב דרום ברשות העתיקות, שהתקיים ב-11 בנובמבר 2020 במכללה האקדמית אשקלון. מטרת הכינוס הייתה ללבן במסגרת עיונית את שאלת מקומה של אשקלון כמרחב מחיה, ומנגד, לבחון את מקומה של העיר של עימותים צבאיים לאורך ההיסטוריה האגושית. זאת, בהבנה שאת האירועים הביטחוניים שאנו חווים כ"אשקלוניים" (במובן הרחב של המילה) יש לבחון במסגרת היסטורית וגיאוגרפית רחבה. לתפיסתנו, סבבי הלחימה שפוקדים את מרחב אשקלון אינם תופעה עכשווית אלא חלק מרצף של אירועים החוזרים על עצמם במרחב זה לאורך שנים רבות, במחזוריות כמעט קבועה, ועל כן יש לבחון את האירועים העכשוויים בהקשר גיאוגרפי והיסטורי.
עיון באסופה זו יגלה כי קיבצנו בו יחדיו טווח נושאים רחב, ולצד פרסום אתרים ארכאולוגיים הרחבנו את המנעד גם למחקרים שעוסקים בשיטות מחקר חדשניות, מחקרים שעניינם גיאוגרפיה היסטורית, שדות קרב, ראשית היישוב העברי, טופונימיה (שיום) וזיכרון. אף כי העיר אשקלון נמצאת במוקד המחקרים, המסגרת הגיאוגרפית שבה עוסק הקובץ היא רחבה הרבה יותר ונוגעת לאתרי שפלת יהודה, מישור החוף הדרומי ופאתי שדרת ההר. המחקרים הם על שלל תקופות, החל ביישוב מהעבר הרחוק - מהתקופה הכלקוליתית, ועד לעבר הקרוב - ערב מלחמת הקוממיות. בחרנו להציג את המחקרים על פי סדר התקופות וההתרחשויות בזמן (ככל הניתן), כהשתקפות ישירה של רצף התפתחות המרחב מהקדום ביותר ועד למאוחר.