לקראת ערב היום השני למסע התקרבה השיירה סוף־סוף לעיר. נשאתי את עיניי בציפייה, ”עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ, יְרוּשָׁלִָם”, אמרתי. אך כאשר חומות העיר הופיעו מול עינינו חדרה אכזבה לליבי. בודדה ושוממה ומוקפת מדבר עמדה החומה האפורה, כאילו הגענו לסוף העולם. כאשר נעמדנו ברחבה שלפני שער יפו הבטתי סביבי בעצב. ירושלים, עיר חלומותיי, העיר הקדושה, היא לא־כלום – חומות אפורות מוקפות חול, קוצים ודרדר.
ירושלים של שנת 1846 היא עיר מוזנחת, מלוכלכת, מוכת עוני ומוות השוכנת בתוך החומות העתיקות. לעיר הזאת נשלח קונרד שיק, צעיר גרמני בן למשפחת איכרים, על מנת ללמד את התושבים מלאכות יד ולהביא את הקדמה לירושלים. ואולם בירושלים חלומות ומציאות מתנגשים.
למרות הקשיים שמערימה העיר העות’מאנית על תושביה היהודים, המוסלמים, הארמנים והנוצרים, מצליח שיק להשתקע בירושלים, להקים משפחה ולימים להפוך לאחד מבוניה חוקריה החשובים של ירושלים. דגמיו והמבנים שבנה מעטרים את רחובות העיר עד היום.
ד”ר שירלי גרץ מורת דרך וסופרת ילידת גרמניה, מתגוררת בירושלים קרוב לשלושים שנה. במשך יותר משנתיים חקרה חומרים עתיקים, תעודות, כתבות בעיתונים ויומנים שטרם פורסמו. מתוך מחקר מקיף זה נולד הספר ירושלים של שיק, רומן היסטורי סוחף על הקהילה הגרמנית הפרוטסטנטית בירושלים שבמרכזו סיפור חייו המרתק של קונרד שיק. בכישרון רב היא טווה את חוטי הסיפור, מחיה את ירושלים של המאה ה־19 ומציירת תמונה ססגונית של העיר המתחדשת מנקודת מבט מרגשת ומרעננת.
בספריה הקודמים עיבדה את המיתולוגיה הבבלית על המלך גילגמש לספרי הרפתקאות לילדים – בסדרת ’גילגמש הצעיר’ המצליחה.
