”התמונה הזו שיש במצלמה הקטנה שלך,” הוא פזל לרגע לעברה ושוב נעץ בי מבט משתק. רציתי להכחיש, הרי הוא לא ראה אותי ממש לוחצת ומצלמת, אבל לא הצלחתי להגות מילה. ”תמחקי אותה,” הוא לחש באיטיות, אפו כמעט נוגע בשלי. ניסיתי להיחלץ ממצב נציב המלח שבו הייתי כלואה, אך הצלחתי רק לבלוע את רוקי. ”את מבינה אותי?”
צ’ארלי ויילד, צלמת וסטודנטית לאומנות חזותית, בטוחה שהדרך להיחלץ מזיכרון אביה המת, מביתה ההרוס ומאימה האלכוהוליסטית היא לדבוק במערכת היחסים שלה עם החבר שלה, כוכב הכדורסל העולה והעשיר. היא נאבקת לשמור על מלגת הלימודים שלה ולצלוח את קורס החובה באומנות שהיא נאלצת ללמוד, קורס שאותו מוביל ראש החוג מטיל האימה, לוקאס בורן.
סיטואציה מביכה שצ’ארלי לוכדת במצלמתה, מאלצת אותה לנקוט צעדים לא שגרתיים שיאפשרו לה לשמור על מלגת הלימודים שלה. בינה לבין לוקאס מתפתח קשר מוזר, מכאיב ואסור, שעתיד להתיר קשרים ישנים מעברה של צ’ארלי. היא עומדת בפני החלטה – לדבוק במה שהיא חושבת שמגיע לה ושיציל אותה מחיי העוני, או להתמודד עם עברה ועם רגשותיה כלפי לוקאס.
צבעים הוא רומן ארוטי, סוחף ורווי יצרים, הבוחן את גבולות המותר והאסור.
זהו ספרה השביעי של אלי ספקטור, סופרת הכותבת בשם עט. קדמו לו ארבעת ספרי סדרת ”מרווחי נשימה”, ”טיטניום” ו”משואת מרקאיבו”.
