מִילְדְרֵד הִיא כִּבְשָׂה, אֲבָל לִהְיוֹת סְתָם כִּבְשָׂה זֶה מְשַׁעֲמֵם: כָּל הַיּוֹם הוֹלְכִים עִם כָּל הָעֵדֶר וְאוֹכְלִים רַק עֵשֶׂב.
אָז מִילְדַרְד מַחְלִיטָה לָצֵאת מֵהָעֵדֶר וּלְהַטְבִּיעַ אֶת חוֹתָמָהּ בָּעוֹלָם.
אֲבָל כְּשֶׁהִיא מְקַבֶּלֶת הַזְמָנָה לִסְעוּדָה מְפֹאֶרֶת וְנִקְלַעַת לְסַכָּנָה, מִתְבָּרֵר לָהּ שֶׁלִּהְיוֹת לְבַד זֶה לֹא פָּשׁוּט.
הַאִם חַבְרוֹתֶיהָ לָעֵדֶר יָבוֹאוּ לְעֶזְרָתָהּ?
