הפוליטיקה שלכם
אַתֶּם בִּקַּשְׁתֶּם חֻקִּים
וַאֲנִי רַק רָצִיתִי
לִשְׁתּוֹת יַיִן
וְלִשְׁמֹעַ ג׳וֹנִי מִיטְשֶׁל
אֲנִי אֶכְתֹּב מִלִּים עַל דַּף
ואְתֶַּם תְּשׁקְַרּוּ
זֶה הַסִּדּוּר
רַק אָנָּא מִכֶּם
אֶת הַשַּׁעַר הַשְׁאִירוּ
נָעוּל
האיש שלא נכנס למערה ניצב על הגבול שבין החובה לבין הכמיהה לחופש המוחלט. בשפה חשופה, מחוספסת, חושנית, מנסח פרץ דרור את הגבול הזה שלעתים הוא נוקשה כבטון, ולפעמים פרוץ כקו המים, ואת התנועה הבלתי פוסקת בין התרבותי, הבורגני, המשפחתי, לבין הפראי והחופשי. כמו בכל שירה טובה, הגבול הזה מטשטש ונוכח בשירים שוב ושוב עד שהופך להיות שפה אחת, ייחודית.
רון דהן
