פירוש רש"י לתורה הוא הפירוש הנפוץ והנלמד ביותר במשך כל הדורות, גם בעידן כתבי היד וגם בעידן הדפוס. עם הזמן התרבו הפירושים על פירוש רש"י עצמו, ובכלל זה פירושים פרי עטם של תלמידי חכמים. לשון אחר, הפירוש עבר תהליך של קנוניזציה, עד שנחשב - במאה הי"ד, ושוב במאה הי"ז - לפירוש שנכתב כביכול ברוח הקודש.

הפופולריות של הפירוש משתקפת בתפוצתו העצומה במשך הדורות. ולפחות 240 כתבי יד שרדו מן הפירוש על התורה, ואין שום פירוש אחר על התורה ששרד במספרים דומים. מתחילת עידן הדפוס העברי שרדו עשרה דפוסים של פירוש רש"י לתורה. ומן המאה הט"ז ועד היום הזה, במשך יותר מחמש מאות שנה, לא פסקו מלהדפיס את הפירוש על התורה במאות דפוסים.

ואף על פי כן, הנוסח של הפירוש קשה. היו חכמים שהעירו על חילופי נוסח בפירוש, אבל רק במחצית השנייה של המאה הי"ט ניסה אברהם ברלינר להציג נוסח מתוקן של הפירוש על התורה על סמך כתבי יד. במהדורה הראשונה (1866) הסתמך על שבעה כתבי יד ורשם את חילופי הנוסח, ואילו במהדורה השנייה (1905) הסתמך על יותר ממאה כתבייד אבל לא רשם את חילופי הנוסח. כיום בידינו שתי מהדורות של פירוש רש"י לתנ"ך הראויות לציון: מקראות גדולות "הכתר", והמהדורה של "על התורה", הנמצאת במרשתת.

הספר שלפנינו נועד לעמוד על תולדות פירוש רש"י לתנ"ך, בייחוד על פי בדיקה של כתבי יד רבים מאוד ולעמוד על הגהותיו של רש"י לפירושו, היינו על מקומות שבהם שינה את פירושו או הוסיף עליו. רק העיון המדויק בכתבי היד של פירוש רש"י מאפשר לעמוד על תולדות הפירוש.

יצחק ש' פנקובר, הוא פרופסור מן המניין במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן. ספריו ומאמריו הרבים עיקרם בשלושה נושאים: תולדות נוסח התנ"ך והמסורה בכתבי יד ובדפוסים; המקרא בפרשנות חז"ל; פרשנות התנ"ך מימי הביניים, ובייחוד תולדות פירוש רש"י לתנ"ך.