תומאס מאן (1955-1875), מחשובי הסופרים הגרמנים במאה העשרים, מחבר הספר הר הקסמים, התוודע אל האגדה על האפיפיור גרגוריוס, המתרחשת באירופה של ימי הביניים המוקדמים, בשלב מוקדם למדי בחייו, כשהיה סטודנט אורח באוניברסיטת מינכן, בהרצאותיו של הפרופסור לגרמניסטיקה וילהלם הרץ. ההרצאות עסקו במשורר הגרמני הרטמן פון אָאוּאֶה (von Aue), שפעל בימי הביניים התיכוניים. הוא העלה את אגדת האפיפיור גרגוריוס על הכתב בתבנית של אפוס בחרוזים, ומאן מבסס במידה רבה את הגרסה שלו לאגדה על האפוס הזה. פון אָאוּאֶה עצמו ביסס את האפוס שלו על אפוס מוקדם בהרבה, שנכתב בצרפתית עתיקה.
מאן היה מודע לקיומם של שני האפוסים, ובהתאם לכך הגרסה הפרוזאית שלו לאגדה מתרחשת בעולם ימי־ביניימי, ששזורים בו מרכיבים אירופאיים עתיקים מובהקים בכלל ומוטיבים גרמניים וצרפתיים עתיקים בפרט. בגרסה שלו לאגדה העתיקה מאן משתמש בכל הכלים של אוֹמנות הסיפורת המודרנית ויוצר רומן שהוא במידה רבה על־זמני ומנותק ממוטיבים לאומיים כלשהם.
הנבחר הוא אחד הספרים המאוחרים והפחות ידועים של תומאס מאן. סגנון הכתיבה משובח ואומנותי, והסיפור גדוש באלמנטים קומיים ואירוניים וחובט בלא רחמים בממסד הנוצרי־קתולי.
זהו התרגום השני של הנבחר לעברית. הספר כבר הופיע בשם זה בהוצאת ספרית פועלים בשנת 1962 בתרגומו של מרדכי אבי שאול, תרגום שזכה בפרס טשרניחובסקי לשנת תשי"ז.
"מבקר ספרות ממערב גרמניה, אחד מאלה שהיו אדוקים בדתם, כתב שבכך שהעליתי את הסיפור הזה על הכתב הכנסתי את עצמי ל'מריבה קנטרנית' עם האל. ניחא, הרי גם כלפי גתה כבר נהגתי כך, אז מדוע שלא אנהג כך אפילו כלפי האל? אני משוכנע שהאל מבין גם דברי הלצה – אך לא הכול בגרסה המאוחרת הזו של האגדה הוא בגדר דברי הלצה" (תומאס מאן במכתב להיינץ לודֵקֶה [Heinz Lüdecke], 09.02.1952).
