נוּרִית יִפְרַח הִיא גַּנֶּנֶת, שֶׁיַּחַד עִם יַלְדֵי הַגַּן חוֹוָה אֶת עוֹנוֹת הַשָּׁנָה וְהַטֶּבַע בִּכְלָלוּתוֹ, בְּכָל הַחוּשִׁים. קִסְמֵי הַטֶּבַע הַמִּשְׁתַּנֶּה, עִם חִלּוּפֵי הָעוֹנוֹת, מְתֹאָרִים בְּאֹפֶן קָסוּם וְרַךְ בִּשְׂפַת הַמְּחַבֶּרֶת. בְּחֶלְקָם שֶׁל הַשִּׁירִים מֻבָּעִים רְגָשׁוֹת שׁוֹנִים, וּבְחֶלְקָם מְשַׁמֵּשׁ הַשִּׁיר כְּמִשְׂחָק מְאַתְגֵּר מַחְשָׁבָה עֲבוּר הַיֶּלֶד.
הַשִּׁירִים כְּתוּבִים בְּגֹבַהּ הָעֵינַיִם, לְקוּחִים מֵעוֹלָמָם שֶׁל הַיְּלָדִים, כְּתוּבִים בַּחֲרוּזִים וּמַעֲשִׁירִים אֶת שְׂפָתָם.
