במְסבַּת הרוקִים עובְדִי הַשכָר   שב וּשְתה יַין וְהִיה מְבדּר
כָּדִי שֶתִּמְצָא בַּיִין וּבשכְרוּת טַעַם    עלִיך לְהיום עובד שכר אָמנם
כמָּה את עצמך בּמנזֶר תהַלל?    לך היה עובד שכָר כָמו אָמל
בְּגְבִיע שָמַרְאה עולם הַבט    בְּסוד שנִי הָעולָמות, אַך השֶקט
וְאם אֶל הַמוזגֶת תפְנָה איזֶה מַבט    ראשך יִשְתכר מעיניהָ הַמְפַתּּות בְּאחַת
מה שתִּרְאה חוּץ מִתְּמוּנַת העָמִיתָה    גרר לְגמרי מִלוּח הַקרֶב אותָהּ
הוי עַראקי, יש וְתִרְאה כְבָר    בּתְמוּנַת קיומך אֶת הַצַיָר
 

עראקי הוא פילוסוף ומשורר פרסי סופי, מן המאה ה-13. בספרות הוא מוכר בשל דיואן הע'זאלים (שירי אהבה) שלו, ספרו בשם עושאק-נאמה (אגרת אהבים), וספר הפרוזה למעאת (הארות שמימיות). הספר שכאן הוא התרגום העברי של דיואן הע'זלים שלו ישירות מפרסית.