יומם ולילה

אַשְׁרֵינוּ, שֶׁלֹּא הָלַכְנוּ בַּעֲצַת הַהוֹרִים

וּבְדֶרֶךְ אֲחֵרִים לֹא עָמַדְנוּ, וּבְמוֹשְׁבֵי לֵצִים

יָשַׁבְנוּ רַק אִם רָצִינוּ, וּבָרַחְנוּ, וּבָרַחְנוּ.

בְּתוֹרַת אַהֲבָה הָגִינוּ יוֹמָם וָלַיְלָה וְהָיִינוּ

זוּג סַבְיוֹנִים חִוְרִים בְּחֹדֶשׁ פֶבְּרוּאַר,

חֲדָשִׁים כְּמוֹ הַפְתָּעָה, חֲשׂוּפִים לְכָל רוּחַ,

מְחַכִּים לְאַפְּרִיל הָאַכְזָר, מִתְחַבְּאִים תַּחַת שֶׁמֶשׁ קַר

כְּמוֹ זוּג חֲתוּלִים נְטוּשִׁים. אַשְׁרֵי הָאֲנָשִׁים

שֶׁאִבְּדוּ אֶת הַדֶּרֶךְ, שֶׁהִגִּיעוּ בְּעֵרֶךְ. אַשְׁרֵי שִׁירָה

שֶׁמִּמֶּנָּה תָּבוֹא הַיְשׁוּעָה וְדַרְכָּהּ נִמָּלֵט, נִמָּלֵט.