פנלופי, אני יודע שהשעה שלוש לפנות בוקר, אבל אני חייב לפרוק את זה.

אני לא יכול לתת לך יותר עצות איך להשיג את הבחור האחר הזה, לא יכול להגיד לך עוד משהו סקסי שכדאי לך לעשות או להציע סדרה חדשה של מילים מלוכלכות שכדאי לך לסמס לו מאוחר בלילה.

כחבר הכי טוב שלך, הגעתי לקצה גבול היכולת שלי, ואני יכול להגיד בכנות שלא מגיע לו אותך.

אני לא אומר את כל זה כי אני פאקינג מקנא או כי הייתה לו החוצפה להגיד שהוא מרוויח יותר כסף ממני (אני עדיין לא מצליח למצוא את השם שלו ברשימה של פורבס 500, ואני יודע היטב שהוא שוכר את הפרארי, אבל זה סיפור ליום אחר).

הוא לא מי שאת חושבת שהוא, והגבר הטוב יותר תמיד היה מולך...

יש לך כל הסיבות בעולם לא לתת לי הזדמנות כי את מכירה אותי טוב יותר מכולם, ואת מסכימה עם הצהובונים שקוראים לי המלך השחצן של ניו יורק והפלייבוי הפרוע של מנהטן. אבל אני באמת מאמין שעדיף לך להיות עם מישהו אחר, ואני חייב לראות אותך.

אני לא מבקש יותר מדי... אני רק רוצה ש"תיפרדי ממנו, בשבילי".