כרך ההנצחה לחיים הרצוג (1997-1918) הוא הספר השמיני שיוצא לאור במסגרת הסדרה להנצחת נשיאי ישראל וראשי ממשלותיה והוא כולל 183 תעודות ממסכת חייו של הרצוג, מרביתן מתפרסמות כאן לראשונה.
חיים הרצוג, הנשיא השישי של מדינת ישראל, היה דמות בעלת מאפיינים יוצאי דופן בקרב מנהיגי המדינה, ששורשיה באירלנד בביתו של הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, והמשכה בקריירה מגוונת ועשירה כאיש צבא, איש עסקים, משפטן, דיפלומט ופוליטיקאי – שנשאה אותו עד לבית הנשיא.
אגרות, דוחות ופקודות שכתב מציגות את חייו הצבאיים של הרצוג משירותו בצבא הבריטי, דרך כהונתו פעמיים כמפקד מערך המודיעין של צה"ל, ועד התבלטותו כפרשן צבאי בשידורי הרדיו ערב מלחמת ששת הימים.
תעודות רבות מספרות את סיפור פעילותו הדיפלומטית, ששיאה בנאום שנשא בעצרת הכללית של האו"ם ב־1975 שבסיומה קרע את הצעת ההחלטה שהשוותה את הציונות לגזענות.
מספר תעודות מתארות את חייו האזרחיים של הרצוג בתור איש עסקים, משפטן ופעיל בארגונים שונים. מקצת מהתעודות שבספר דנות בחייו הפרטיים של חיים הרצוג – בחייו המשותפים עם אשתו אורה ובקשריו עם הוריו, ילדיו, אחיו הדיפלומט והמדינאי יעקב הרצוג ובני משפחה נוספים.
הספר מתאר בהרחבה את שנותיו של הרצוג בבית הנשיא (1993-1983) בהן תרם ניסיונו העשיר לפעילותו למען אחדות – פוליטית וחברתית – למאמציו למען הקמת ממשלת אחדות לאומית, להתמודדותו עם סוגיות חנינה סבוכות ובעלות השלכות חמורות על ביטחון המדינה, ועם שאלות מוסריות בימים של התקוממות עממית ביהודה, שומרון וחבל עזה (האינתיפאדה). הרצוג אף נטל חלק משמעותי בפעילות הדיפלומטית הישראלית בעת שהזירה הגלובלית עברה שינויים מקיפים.
