מחקר זה בודק בפרספקטיבה היסטורית רחבה את מערכת היחסים שבין השלטונות הסובייטיים והרוסיים לבין היהודים על רקע הבעיה הלאומית.
מהמחצית השנייה של המאה ה-19 ועד היום התעוררה השאלה של הגדרת הזהות היהודית על-ידי השלטונות ועל-ידי היהודים עצמם. הפתרונות לבעיה היהודית נעו בין התבוללות לבין הגירה, להוציא תקופה קצרה שבה נבדק הפתרון הלאומי. המאורעות ברוסיה העצמאית הפוסט-סובייטית והניסיונות להתמודד עם השאלה הלאומית ובמסגרתה גם עם הנושא היהודי, העלו על סדר היום את שאלת הזהות הרוסית. חיפושי הזהות החדשים הובילו לעיון היסטורי מחודש בתקופה הצארית, שבה תפסה שאלת הזהות מקום חשוב הן בקרב השלטונות והן בקרב האינטליגנציה.
הנושא היהודי אינו עומד בפני עצמו. הוא מהווה חלק אינטגרלי מההיסטוריה הרוסית ומההוויה הסובייטית. המחקר מתמודד עם מיתוסים רבים שגובשו במשך השנים, קורא עליהם תיגר ומציע חלופות לרבים מהם.
