מאתיים ימי חרדה הוא כינוי לתקופה בתולדות היישוב העברי בארץ ישראל, מאביב 1942 עד 3 בנובמבר 1942, שבה התקדם קורפוס אפריקה בפיקודו של הגנרל הגרמני ארווין רומל בצפון אפריקה, כשמגמת פניו מזרחה לכיוון תעלת סואץ. שאלת הגנתה של ארץ ישראל מפני פלישה גרמנית אפשרית עלתה פעמיים במהלך מלחמת העולם השנייה. פלישה גרמנית מצפון הייתה האיום הממשי הראשון, כאשר משטר וישי הפרו-נאצי שלט בסוריה ובלבנון. סכנה זו חלפה כאשר הצבא הבריטי פלש ב-8 ביוני 1941 וכבש אותן מידי כוחות וישי. מאוחר יותר, בראשית 1942 נוצר איום חמור יותר כאשר קורפוס אפריקה בפיקודו של רומל התקדם בצפון אפריקה לעבר תעלת סואץ, איים להבקיע את שערי ארץ ישראל וגרם לחרדה קיומית של ממש בקרב אנשי היישוב, חרדה שארכה כמאתיים יום והוסרה רק בנובמבר 1942 עם הניצחון בקרב אל-עלמיין השני.