מהן המשמעויות התכנוניות של יחסי הכוחות החברתיים בישראל בתקופות שונות?
מה מקומן וחשיבותן של זהויות בתהליכי עיצוב המרחב בישראל?
האם ניתן לאתר ביטויים של חיי היומיום בפרויקטים תכנוניים? וכיצד יש לפרש ביטויים אלה – כערעור, כמאבק, כהתנגדות, כמחאה או ככורח?
של מי העיר הזאת? תכנון, ידע וחיי היומיום דן בשאלות אלה באמצעות ניתוח תפיסתו של המתכנן-המומחה, המעצב את המרחב העירוני, לעומת האופן שבו תופסות קהילות את המרחב המעוצב ומשתמשות בו בחיי היומיום. ניתוח ביקורתי זה של התכנון בישראל נעשה רלוונטי יותר מתמיד לאור מחאת הדיור ויוקר המחיה שסחפה את ציבור מעמד הביניים בישראל בקיץ 2011. הניתוח הביקורתי בספר מניח שיש פער בין חזונם של המתכננים המומחים – המייצגים במידה רבה סדרים חברתיים, כלכליים ופוליטיים של הממסד (המדינה, העירייה או הרשות המקומית) – לבין הרצונות, התחושות והציפיות של יחידים ושל קהילות. כתוצאה מכך הערים – המעוצבות היום במידה רבה על בסיס ידע מקצועי בלבד – הן במקרים רבים מרחבים הנשלטים על ידי סדר מודרניסטי אך יוצרים אי-סדר מקומי וכאוס חברתי, תרבותי, כלכלי ופוליטי. מצב זה פותח פתח לתהליכים מקומיים של עיצוב המרחב ושימוש במרחבי העיר, תהליכים המבוססים על סוגי ידע שונים ועל פרקטיקות של ערעור והתנגדות הקוראות תיגר על יחסי הכוחות הקיימים ועל הידע המקצועי הדומיננטי בתכנון.
פרופסור טובי פנסטר מלמדת בחוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם באוניברסיטת תל אביב ועומדת בראש המכון לדיפלומטיה ושיתוף פעולה אזורי והמעבדה למחקרי תכנון, סביבה וקהילה (PEC LAB ). מחקריה כוללים ניתוח ביקורתי של תחום התכנון, תוך התמקדות בידע, במגדר וזהויות ובמעורבות קהילות.
