התערוכה בנויה על שני צירים או קטבים שכל אחד מהם מפוצל לשתי עבודות וידיאו נפרדות. ”גשם של מטאוריטים” מורכב ממיצב ווידאו – סאונד אינטראקטיבי בחלל הגלריה הגדולה ומהקרנת ווידאו בחלל האחורי. המיצב האינטראקטיבי בחלל הגדול פורס מעיין ”פלזמה קוסמית” שבה הקולות והדימויים נבנים מתוך האינטראקציה עם הצופים. תנועת ונפילת המטאוריטים על גבי מסך הווידיאו עומדים במתח ביחס למיצב הפיסולי של סלעים תלויים: סלעים שבתהליך הדמיתם נוצרו מתוך הווידיאו ובכך טושטשו ביחסם לאקטואלי (ממשי) והווירטואלי.
העבודה השנייה שנושאת את הכותרת ”גשם של מטאוריטים” היא עבודת ווידאו שמציגה ספק אירוע דוקומנטארי ספק הזוי של נפילת מטאוריטים ברחוב על גבול יפו - תל אביב. הנפילה ממחישה את היחס הפרדוקסאלי לקטסטרופה, יחס שמשלב אלימות ואדישות כאחד. בין הווידיאו לעבודה האינטראקטיבית (בגלריה הגדולה) נפרס מרחב מיקרו – מאקרו שממקם אותנו הצופים בתווך.
”המהפנט” היא העבודה הנוספת שבנויה על כפל עבודות. עבודה אינטראקטיבית של ווידאו - סאונד עם מיצב פיסולי שבו נראית ה”טיפה”, ספק עובר, מזכוכית בדולח על גבי סטנד גלילי מברזל. העבודה מתגלה כחזרתה האינסופית של ”טיפה” שקופה מהרקיע (מבעד לאטמוספרה) מצלילתה לקרקעית הים. ביחס ישיר לתנועות הצופה ה”טיפה” מגיבה ו”עולה” או ”יורדת” אל /או מקרקעית הים לרקיע.
עבודת הווידיאו השנייה פורסת סדרה של אנשים נרדמים, מעין הפנוט לא ברור שעד מהרה מתגלה כלופ (loop) מחזורי של דימויים שעולים בין האנשים. בדימויים הללו עולה ה”טיפה” בצורות שונות וממחישה את עצמה כ”מדיום” מרדים ומהפנט. ”המהפנט” היא עבודה שעוסקת בכוחה של הטכנולוגיה והמדיה ביצירת הזיה מודרכת או נשלטת.
היחס בין ”גשם של מטאוריטים” לבין ”המהפנט” הוא כאמור יחס קוטבי שבין אור וחושך, שקיפות ואטימות, אפוקליפסה (התגלות) והתהוות, נפילה ושחרור.
אדם ברג.
ארכיוני המרכז הוקמו בתמיכת קרן אוסטרובסקי וארטיס
