רֹב הַיְלָדוֹת חוֹלְמוֹת לִהְיוֹת נְסִיכוֹת, אֲבָל בֶּלָה דוֹנָה חָלְמָה מֵאָז וּמִתָּמִיד לִהְיוֹת מְכַשֵּׁפָה.

הַדָּבָר הַיָּחִיד שֶׁהִיא רוֹצָה יוֹתֵר מִזֶּה הוּא לִמְצֹא מִשְׁפָּחָה מְאַמֶּצֶת שֶׁתִּקַּח אוֹתָהּ מִבֵּית הַיְתוֹמִים שֶׁבּוֹ הִיא חָיָה. אֲבָל אַף אֶחָד לֹא נִרְאֶה מַתְאִים, עַד שֶׁהִיא פּוֹגֶשֶׁת אֶת לִילִית.

הַאִם תִּזְכֶּה בֶּלָה דוֹנָה , בְּעֶזְרַת לִילִית, לְהַגְשִׁים אֶת שְׁתֵּי מִשְׁאֲלוֹת לִבָּהּ הַכְּמוּסוֹת?